יאל"כ נ' אלחואגה

גזר דין

1.הנאשם הורשע ביום 3.9.08 על פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב בשתי הזדמנויות שונות (עבירה לפי סעיף 413ב' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977), זאת במסגרת הסדר טיעון שהושג בין הצדדים טרם תחילת שמיעת הראיות ולפיו תוקן כתב האישום בדרך של מחיקת החלק הכללי בו תואר הנאשם "כגנב כלי רכב, מאתר רכבים המיועדים לגניבה ומסיע נהגים אל רכבים לשם גניבתם", כמו גם האישום השלישי בו יוחסה לנאשם עבירה של גניבת רכב.

2.על פי האישום הראשון ביום 18.12.07 בשעה 24:00 או בסמוך לכך גנב הנאשם ברחוב הרץ הנרי 8 בלוד רכב מסוג טנדר מיצובישי L200, שהיה בחזקת חיים פלח.

על פי האישום השני ביום 21.12.07 גנב הנאשם ברחוב שלום עליכם 36 ברחובות רכב מסוג מאזדה 3, שהיה בבעלות חברת ההשכרה "ניו קופל" ובאותה עת בחזקת יצחק פיגלביץ.

3.בעוד הצדדים הגיעו לידי הסכמה לפיה טרם גזר הדין ישלח הנאשם לקבלת תסקיר שירות מבחן "שיעקוב אחר ניסיון הגמילה שלו מסמים", חלוקים הם ביחס לעונש שיש להשית על הנאשם, כאשר המאשימה הגבילה "עצמה לטיעון של 25 חודשי מאסר בפועל, הכולל הפעלת המאסרים על תנאי" והנאשם בחר לטעון "באופן חופשי".

4.ביום 23.12.08 התקבל תסקיר שירות מבחן אשר בא בהמלצה לדחות את הדיון בעניינו של הנאשם בארבעה חודשים "על מנת לבחון התקדמותו בטיפול" בו החל ביחידה לטיפול ושיקום נפגעי סמים בלוד, זאת על יסוד התרשמותם כי בשונה מבעבר גילה הנאשם "יותר פתיחות והכרה באשר לחומרת מעורבותו הפלילית והשלכותיה" ונכונות לקבל עזרה מקצועית לקראת שינוי דפוסי חשיבתו והתנהגותו.

4.1בקשת שירות המבחן נעתרה וביום 5.5.09 התקבל תסקיר משלים, הנסמך בין היתר, על חוות דעת שהתקבלה מהעובדת הסוציאלית המטפלת בנאשם.

על בסיס ההתרשמות כי הנאשם מגלה אחריות כלפי התהליך הטיפולי בו הוא מצוי ומרצונו, כמו גם ממאמציו, לערוך שינוי באורח חייו, אשר התאפיין בדפוסים עבריינים והתמכרותיים, בא שירות המבחן בהמלצה לסיים את ההליכים המשפטיים כנגדו ולהאריך את העונש על תנאי התלוי ועומד כנגדו, זאת לצד העמדתו בפיקוח למשך שנה וחיובו בהמשך טיפול במרכז "חוסן".

4.2בהחלטה מיום 6.7.09 מצאתי להורות על דחיית מתן גזר הדין בשישה חודשים נוספים על מנת "לאפשר לשירות המבחן להוסיף ולעקוב אחר התמדתו" של הנאשם "בתהליך הגמילה לאורך זמן, כמו גם אחר יכולתו לסגל לעצמו דרכי התנהגות נורמטיביות".

4.3ביום 15.12.09 התקבל תסקיר שירות מבחן שלישי במספר השב על ההמלצה להאריך את עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגד הנאשם לצד הטלת צו מבחן למשך שנה, זאת נוכח ההתרשמות כי הנאשם עורך מאמצים כנים לשנות מדפוסי התמכרותו ולרכוש כלים להתמודדות נורמטיבית מול פיתויי הסביבה, תוך שהוא רוחש אימון בגורמים המטפלים ומשתף פעולה באופן מלא.

5.בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה, כאמור, לגזור על הנאשם 25 חודשי מאסר בפועל, עונש, אשר, לדידה, יש בו כדי לאזן בין חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם ועברו הפלילי המכביד ובין הקשיים הראייתיים, אשר הביאו לתיקון כתב האישום וליתן ביטוי אף לעובדה כי הנאשם הודה טרם שמיעת הראיות, דבר שהיה בו כדי לחסוך בניהול ההליך.

6.ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן, בהדגישו את ההיבט השיקומי, אשר, לדידו, ראוי לו שייגבר בנסיבותיו האישיות של הנאשם, בשים לב לגילו הצעיר, כמו גם לעובדה כי לאחרונה התארס.

7.דומה כי אין עוד מקום וצורך להכביר מילים על תופעת גניבת כלי רכב, אשר הפכה, למרבה הצער, ל"מכת מדינה".

לא אחת עמדו בתי המשפט בפסיקתם על הצורך לשרש תופעה זו ועל תפקידם שלהם להשתלב במאבק בדרך של קביעת ענישה מרתיעה-

"גניבת רכב הפכה למכת מדינה, והחומרה בה מתייחס המחוקק לעבירה זו – ולעבירות הנגזרות ממנה או הנלוות אליה – באה לכלל ביטוי מפורש בחקיקתו של סימן ה'1 לפרק יא' של חוק העונשין בשנת התש"ן.

בנסיבות הקיימות, אין מנוס מהטלת עונשים קשים בשל העבירות האמורות, על מנת לקבוע בהכרת הכל את חומרתן ולקדם בדרך זו את גורם ההרתעה"

(ע"פ 5724/95 אבו-דחל נ' מדינת ישראל)

(ראה גם: ע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל)

מה גם שלחובת הנאשם יש לזקוף את עברו הפלילי, בין היתר בעבירות ממין זו בה הורשע, בגינן ריצה תקופות מאסר בלתי מבוטלות ומאסרים על תנאי ממושכים תלויים כנגדו.

מנגד, סבורה אני כי לא ניתן להתעלם מהתהליך הטיפולי בו מצוי הנאשם מזה למעלהמתשעה חודשים, המוכתר כהצלחה על ידי הגורמים המטפלים.